יוני שמיל עו"ד

יוני שמיל, משרד עורכי דין וגישור

הסכמים בין בני זוג
צרו קשר

הסכמים בין בני זוג

ישנם מספר סוגי הסכמים שונים הנערכים בין בני זוג, כאשר כל אחד מן ההסכמים הינו לתקופה שונה כדלקמן:

הסכם טרום נישואין:

זהו הסכם בעל תוקף משפטי, אשר נערך בין בני הזוג לפני הנישואין והוא מסדיר את כל הענייניים אשר עשויים להיות לגביהם מחלוקת במידה ומערכת היחסים לא תצלח כגון: חלוקת רכוש, הטלת סנקציות על סירוב ליתן גט, תשלום דמי מזונות (לא מזונות קטינים), וכדומה.
הסכם זה יש לאשר אצל נוטריון או רשם נישואין או בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

הסכם ממון:

הסכם זה נעשה באופן פרטני עבור כל זוג על פי הנתונים שלו. ההסכם הינו עתידי ומתאר את אשר יקרה במקרה של פירוד בני הזוג.
הסכם זה יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

הסכם שלום בית:

הסכם זה נעשה כאשר היחסים בין הצדדים התדרדרו אך אחד מבני הזוג חושב כי ניתן עדיין להציל את מערכת היחסים שאז נעשה ניסיון לשלום בית.
על ההסכם לכלול בתוכו את הנושאים עליהם זקוק הזוג “לעבוד” כגון: ניהול הבית, ניהול ענייני הכספים, חלוקת מטלות הבית וכדומה.
הסכם זה יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
במידה וצד אחד חושב שהצד השני הסכים לערוך הסכם שלום בית ללא כוונה ממשית לפעול על פיו, אזי אותו צד יכול לפנות לבית המשפט/בית דין רבני ולבקש לבטל את ההסכם.

הסכם גירושין:

זהו הסכם הנעשה בקרוב או בסיום מערכת הנישואין.
הסכם זה דן בכל הקשור לדמי המזונות ומשמורת הילדים, הסדרי ראייה, חלוקת רכוש הצדדים וכדומה.
גם הסכם זה יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
הסכם לחיים משותפים:
זהו הסכם אשר נערך כאשר לבני הזוג אין כל כוונה להינשא אחד לשני. מדובר למעשה בנושא ידועים בציבור, אשר עורכים הסכם על מנת להגן כל אחד על רכושו שלו.
הסכם זה מסדיר את אופן החיים של בני הזוג וכן את כל נושא המזונות וחלוקת הרכוש במידה והיחסים מגיעים לסיומם.

חלוקת רכוש

ראשית כל חשוב לדעת, כל הרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין, מתחלק בין בני הזוג שווה בשווה עם הגירושין, כאשר השאלה על מי רשום הרכוש אינה רלוונטית ואינה משנה כלל.
גם כאשר רכוש, נכס מסויים נרשם על שם אחד מבני הזוג, לבן הזוג האחר ישנה זכות מלאה על אותו נכס.
בעוד שרכוש אשר נרכש לפני הנישואין וכן מתנות וירושות שהתקבלו במהלך הנישואין אינן מחולקות בין בני הזוג, רכוש כגון, נכסים, מכוניות, חסכונות וקופות למניהם, פנסיה וכדומה כן מחולקות בין בני הזוג שווה בשווה.
כאמור, בנוגע לרכוש אשר איננו מחולק, במידה ואחד מבני הזוג יוכיח כי הייתה כוונה ברורה לשתף גם בנכסים אלו את שני בני הזוג, אזי כן יחול שיתוף בנכסים אלו וגם הם יחולקו שווה בשווה בין בני הזוג.

אך, כמו שהנכסים מחולקים שווה בשווה בין הצדדים, כך גם את החובות יש לחלק שווה בשווה בין בני הזוג, אך במידה וישנם חובות אשר אינם שייכים לתא המשפחתי כגון חובות בגין בגידה, הימורים, חובות שנעשו לאחר הגירוין וכדומה, אזי רק בעל החוב עצמו יהיה חייב בהם.

במידה ובני הזוג נישאו לפני 1.1.1974, אזי חלה על בני הזוג הלכת השיתוף, זאת אומרת, כל מה שנרכש על ידי בני הזוג במהלך חיי הנישואין יתחלק ביניהם שווה בשווה ללא כל קשר על מי רשום אותו פרטי, כאשר אחד מבני הזוג יכול לדרוש לחלק את הרכוש עוד בטרם הגיעו יחסי הנישואין לסיומם.

במידה ובני הזוג נישאו אחרי 1.1.1974, אזי חל איזון משאבים אשר אומר כי רק במקרה של סיום חיי הנישואין עקב גירושין או מוות, רק אז קמה זכות לבן הזוג לחלק את הרכוש המשותף.

ישנם מקרים לא מעטים, בהם אחד מבני הזוג מבריח נכסים ששייכים לשני בני הזוג ו/או מרוקן את חשבון הבנק המשותף ללא ידיעת בן הזוג, יוצר חובות וכדומה. במקרים אלו, יש לבקש סעד זמני של צו מניעה אשר יאסור על אותו צד לבצע דברים אלו.

חשוב לציין, כי גם בנושא חלוקת רכוש כגון נושאים אחרים ישנה סמכות שיפוט לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

ידועים בציבור

מדובר למעשה בבני זוג אשר מקיימים ביחד משק בית ללא כל כוונה להינשא אחד לשני.
במקרה של פרידה בין בני זוג הידועים בציבור, כל הנהוג במקרה של גירושין נהוג גם במקרה של פרידה בין בני זוג ידועים בציבור, זאת אומרת שגם במקרה זה יש את נושא חלוקת הרכוש, מזונות, משמורת והסדרי ראייה וכדומה, למרות שבני הזוג לא התחתנו “כדת משה וישראל”.
ההשלכות הכלכליות על ידועים בציבור חלות גם במות אחד מבני הזוג. כפי שדיני הירושה חלות על מות בן זוג במערכת הנישואין, כך גם הן חלות במות אחד מבני הזוג במערכת ידועים בציבור.

ההוכחה הנדרשת לצורך הכרה כידועים בציבור הינה קיום מסגרת חיים משותפים, זאת אומרת על בן הזוג הדורש זכויות על פי מערכת ידועים בציבור להוכיח כי בני הזוג מקיימים חיי אישות כבעל ואישה וכן כי הם מנהלים משק בית משותף.
לעתים, בית המשפט רואה בבני זוג אשר חיים בבתים נפרדים כמנהלים משק בית משותף למרות שהם אינם גרים באותו בית.
בית המשפט לענייני משפחה, לאחר שלומד את מערכת היחסים בין הצדדים, במידה ורואה לנכון כי בני הזוג חייו כזוג נשוי לכל עניין ודבר, יקבע כי מדובר בידועים בציבור.
במידה ובני הזוג אינם מעוניינים להתחתן ואינם מעוניינים כי דיני הגירושין ודיני הירושה יחולו עליהם, אזי עליהם לערוך הסכם לחיים משותפים, עריכת צוואה ואף הסכם ממון במקרים מסוימים.
במידה ולא נערכים הסכמים אלו ובית המשפט יקבע כי מדובר במערכת יחסים של ידועים בציבור, אזי כל החובות והזכויות יוטלו על בני הזוג כאילו היו נשואים.
כפי שבית המשפט לענייני משפחה נוהג, כך גם המוסד לביטוח לאומי נוהג, ובמידה ובני הזוג מקיימים מערכת יחסים אינטימית וכן הם מנהלים משק בית משותף, אזי המוסד יראה בהם כידועים בציבור.
ברגע שהמוסד מכיר במעמד של ידועים בציבור, הם נחשבים כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין בכל הנוגע לזכויות ולחובות שלהם.
יתרה מזאת, המוסד לביטוח לאומי מכיר גם בבני זוג מאותו מין כידועים בציבור.
מזונות

דילוג לתוכן