יוני שמיל עו"ד

יוני שמיל, משרד עורכי דין וגישור

נזקי גוף
צרו קשר

נזקי גוף

כאשר אנו מדברים על נזקי גוף, אנו בעצם מדברים על נזקים הנגרמים לגוף ולנפש עקב תאונות דרכים, תאונות עבודה, תאונות ברחוב, תאונות בקניון, רשלנות רפואית שנגרמה לנו וכדומה.
עורך דין המתעסק בתחומים אלו יידע להוציא לך את הפיצוי המגיע לך בגין פגיעתך.
במקרים בהם נגרמים נזקי גוף, יש להגיש תביעה לבית המשפט, כאשר לצורך הוכחת הנזק הרפואי, אחוזי נכות והקשר הסיבתי בין הנזק לרשלנות (עילת התביעה), יש להגיש חוות דעת רפואית.
במידה ולא מצורפת חוות דעת לתביעה, ניתן יהיה לקבל פיצוי כספי, אך הוא יהיה קטן יותר מאשר תביעה עם חוות דעת רפואית. (בתאונות דרכים בית המשפט ממנה את המומחה בניגוד לתביעות בגין נזקי גוף אחרים).

ישנם מקרים בהם מדובר גם בתאונת עבודה. במקרים אלו, הנפגע פונה בתביעה לביטוח הלאומי והחלטת הוועדה בנוגע לאחוזי הנכות ישמשו את בית המשפט בפסיקתו. ישנם מקרים רבים בהם הנפגע יכול לקבל פיצוי ממספר גורמים כגון: ביטוח לאומי וחברת הביטוח או ביטוח לאומי והעירייה. בנוסף במידה ולנפגע ישנה פוליסת ביטוח תאונות אישיות, אזי גם בנושא זה יש לטפל ולהפעיל את הפוליסה על מנת לקבל את כל הפיצוי המגיע בגין התאונה.
כפי שצויין למעלה, המונח נזקי גוף מתייחס גם לנזקים הנגרמים לגוף וגם לנזקים הנגרמים לנפש. חוות הדעת מראה על הנזקים וכן על גובה הנכות (במידה ויש), שנגרמו כתוצאה מהתאונה.
לפני הגשת התביעה לבית המשפט יש לאסוף את כל המסמכים הרפואיים הקשורים לאירוע התאונה וכל מסמך היכול לעזור בתביעה. כמו כן יש לאסוף קבלות/חשבוניות וכל מסמך בגין הוצאה שהוצאה עקב התאונה וכן לקחת עדויות של אנשים אשר ראו את התאונה. את התביעה בגין נזקי גוף מגישים לא פחות מתשע חודשים לאחר התאונה, שכן זהו פרק הזמן המינימאלי הדרוש לבדוק האם המצב ישתפר, יתדרדר או יישאר קבוע.
במידה ונפגעתם, צרו עימנו קשר על מנת לקבל את הפיצוי המרבי ביותר המגיע לכם!

רשלנות רפואית

כל אדם בשלב כזה או אחר בחייו קיבל טיפול רפואי.
במהלך השנה מוגשות אלפי תביעות בגין רשלנות רפואית – עקב ניתוח כושל, היעדר מעקב וכדומה. השאלה היא – מתי הטיפול הרפואי נהפך לטיפול רשלני?
כל טיפול אשר ניתן על ידי רופא, אחות או כל אדם אחר העוסק במקצוע הרפואי, והטיפול שניתן חרג מרמת הזהירות הסבירה וסטייה זאת גרמה נזק למטופל, שאלמלא הטיפול המסויים לא היה נגרם הנזק, אזי מדובר ברשלנות רפואית.
חשוב לציין, כי תפקיד הרופא אינו מסתיים בגמר הטיפול אלא עליו החובה להשגיח על המטופל, לאבחן מחלות כהלכה, לערוך מעקבים, לתת מרשמים נכונים וכדומה.
רשלנותו של רופא יכול להיות:

  • אי ביצוע בדיקות מתאימות.
  • היעדר בדיקת תיקו הרפואי של המנותח/המטופל.
  • שימוש בטכניקה לא מקובלת ו/או במכשירים לא תקינים.
  • הותרת גוף זר בגוף המטופל/ת.
  • ביצוע טיפול מיותר ללא כל צורך.
  • אי מתן הסבר בדבר הטיפול/ניתוח שצריך לעבור המטופל.
  • ועוד…

תביעה לרשלנות רפואית קמה מסעיף 35 לפקודת הנזיקין.
על פי הסעיף, לצורך הוכחת רשלנות רפואית, יש להוכיח במצטבר שלושה יסודות:

  • התרשלות מצידו של הרופא.
  • נזק שנגרם.
  • קשר סיבתי בין התרשלות הרופא לנזק שנגרם.

לא מספיק כי נגרם נזק או שהרופא התרשל, אלא צריך שיהיה קשר בין הדברים על מנת להוכיח רשלנות רפואית.
בית המשפט בקבלתו תביעה ברשלנות רפואית, בודק על סמך מבחן “הרופא הסביר” האם מדובר ברשלנות.
על פי מבחן זה, יש לבדוק האם הרופא פעל כפי שרופא סביר היה פועל באותו העניין.
לאחר שנבדק נושא זה, ניתן לראות לעיתים כי גם אם נגרם נזק, במידה והרופא פעל כפי שרופא סביר היה פועל, אזי לא יהיה מדובר ברשלנות הרופא.
לצורך הגשת תביעה ברשלנות רפואית, על הנפגע/ת להצטייד בחוות דעת רפואית המדברת על הרשלנות שנגרמה, וכך יעשה גם הצד שכנגד אשר יציג חוות דעת להוכחת טענותיו.
במידה וישנו פער משמעותי בין חוות הדעת, בית המשפט ימנה מומחה מטעמו אשר יבחן שוב את הדברים ויגיע להחלטה האם מדובר ברשלנות רפואית לדעתו וכן מה הנזק שנגרם.
לסיום, טיפול רפואי יכול יצור למטופל נזק בהווה ובעתיד ונזקים כלכליים אדירים, ולכן יש להגיש תביעה לקבלת הפיצוי המגיע בגין הטיפול/היעדר הטיפול.
במידה ונגרם לכם נזק עקב רשלנות רפואית, הינכם מוזמנים להיוועץ עימנו על מנת לקבל את המגיע לכם.

תאונות דרכים

כאשר אנו מדברים על תאונת דרכים, אנו מדברים על תאונה בין שני כלי רכב (מכונית, אוטובוס, אופנוע וכדומה) או יותר או בין כלי רכב להולך רגל.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת”ד) מזכה את הנפגע בפיצוי עבור הנזק שנגרם לו.
עפ”י החוק, נפגע יפוצה גם אם הפגיעה הינה קלה יחסית ולא בהכרח תאונת דרכים “רצינית”.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נועד להבטיח שכל נפגע בתאונת דרכים יקבל את הפיצוי המגיע לו, ללא שאלה של אשמה בתאונה.
כל נהג במדינת ישראל חייב להיות מבוטח בביטוח חובה וזאת על פי חוק. ביטוח זה הינו לכיסוי עבור נזקים שונים העלולים להיגרם לנהג עצמו, לנוסעים עימו ברכב ו/או להולכי הרגל שבהם פגע הרכב.
במידה ומדובר בתאונת פגע וברח ואין לנפגע את פרטי הפוגע, אזי יש להגיש תביעה כנגד “קרנית” שהיא המבטחת במקרים אלו.
קרנית תפצה אדם אשר נפגע בתאונת דרכים כאשר אין כל מבטח אחר במקרים הבאים:
• נפגע מרכב שלא היה לרכב ביטוח.
• נפגע מרכב כאשר הנהג ברכב הפוגע חסר רשיון נהיגה.
• נפגע מרכב גנוב.
• נפגע מרכב שנעשה בו שימוש בניגוד לתנאים שבפוליסה.
• נפגע על ידי רכב אשר לא בוטח על פי החוק.
• נפגע בתאונת פגע וברח שאין פרטים לגבי הרכב הפוגע.
• נפגע מרכב אשר היה מבוטח בחברת ביטוח שנכנסה להליכי פירוק.
על מנת להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח, יש צורך בפרטי חברת הביטוח חובה של הרכב, במסמכים הרפואיים הנוגעים לתאונה, חשבונית/קבלה בגין כל הוצאה הקשורה לתאונה וכן אישור משטרה.
על מנת לקבל אישור משטרה, יש לפנות ליחידת אגף התנועה באיזור שבו ארעה התאונה. באם מדובר בנהג שנפגע, יש להצטייד ברישיון הנהיגה, רישיון רכב, תעודת ביטוח חובה, תעודה רפואית בנוגע לתאונה (חדר מיון, קופ”ח וכדומה).
באם מדובר בהולך רגל/רוכב אופניים/נוסע ברכב שנפגע, יש להצטייד בתעודה מזהה, תעודה רפואית בנוגע לתאונה, פרטי הנהג (שם, מס’ טלפון), פרטי הרכב (מס’ רישוי), פרטי חברת ביטוח ומספר פוליסה במידה וישנם.
המעורבים בתאונה חייבים להופיע באופן אישי בתחנת המשטרה ולא ניתן לשלוח אדם אחר במקומם.
ישנם מקרים בהם נגרמת תאונת דרכים בעבודה, במקרה זה יש לזכותך את האפשרות להגיש תביעה גם כנגד חברת הביטוח שמבטחת את הרכב וגם נגד המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה.

דילוג לתוכן